כיצד ניתן להתאמן למרות כאבים כרוניים
כולם יודעים כמה ספורט טוב לבריאות.
אינני מכירה ולו אדם אחד שיכחיש זאת. במיוחד רופאים,אוהבים להמליץ לנו החולים לבצע פעילות גופנית מתונה.
אולם פעילות גופנית, כולל פעילות גופנית מתונה, יכולה להיות יותר מידי קשה עבור אנשים הסובלים מכאבים כרונים כגון חולי פיברומילוגיה, זאבת ושאר המחלות המאופיינות בתשישות וכאבים כרונים.
אני יודעת זאת ממקור ראשון שכן אני חולת פיברומילוגיה בעצמי וסובלת ממספר מחלות נוספות בנוסף לכך. אם אני מגזימה עם פעילות גופנית הדבר עלול לגרום לפיק רציני בכאבים ואפיזודה ארוכה של תשישות כה עמוקה שלא אוכל אפילו לקום מהמיטה.
הדבר קרה לי פעמים רבות. אני מתעמלת, מרגישה לזמן קצר נהדר,מתעמלת עוד ודוחפת עצמי מעבר לקווים האדומים שלי, ואז בבת אחת האנרגיה אוזלת.
לפעמים התשישות כה עמוקה שאפילו תביא לעלייה בחום הגוף שלי. ממש כמו שפעת. אפילו לטפס על מדרגות יהיה אתגר מעל לכוחותי.
כל זאת כי רצתי חמש דקות יותר מידי.
עם זאת, רופאי חוזרים ואומרים - עלייך לבצע פעילות גופנית!
טכנית, הם צודקים. מחקרים הראו פעם אחר פעם כי פעילות גופנית טובה לבריאות,במיוחד עבור אנשים החולים במחלות אוטואימוניות. למשל:
בריאות פיזית ומנטלית מוגברת
הפחתה בחרדה ובדיכאון
עלייה ברמות האנרגיה הכלליות
הפחתה בתשישות
שיפור בשינה
הפחתה ברמת הכאבים
שיפור במצב רוח
שיפור בגמישות ובמוביליות
התחזקות של השרירים ועלייה בסיבולת לב ריאה
שיפור כללי בכל התסמינים
אם כך, מדוע משהו שמביא לתועלת כה מרובה יכול לגרום לכאב כה רב?
כיצד אנשים שסובלים מכאבים כרונים יכולים כן לבצע פעילות גופנית מבלי להתמוטט לאחר מכן?
מחקר הראה כי מאמץ גופני ונפשי מוגבר עשוי להוביל להחמרה בסימפטומים של מחלות אוטואימוניות. זאת בשל עליה ברמות קורטיזול בגוף מה שמגביר את רמת הכאבים.
זו הסיבה שאנו בדרך כלל מרגישים רע לאחר פעילות גופנית מאומצת מידי.
זו למעשה מילת המפתח - פעילות גופנית מאומצת מידי.
הבעיה נובעת מהתרבות המערבית לפיה עלינו לעבוד קשה ולסבול בחדר כושר על למנת להגיע לתוצאות.
האקסיומה היא כי אם אתה מתעמל בצורה שלא גורמת לך לכאבים, למעשה לא עשית דבר ולא הגעת לשום דבר.
גישה זו, לפיכך, שגויה מאוד לדעתי, ואם נשנה אותה נצליח להתעמל בצורה בטוחה שתמקסם את התועלת מהאימון הגופני ותמזער את הכאבים.
להלן הצעדים המומלצים לשבירת מעגל הכאב:
אל תתמקדו בירידה במשקל כמטרה הראשית לפעילות הגופנית: לעתים אנו דוחפים עצמינו חזק מידי בשל הרצון להוריד משקל. אולם אני מאמינה כי משקל עודף אינו בעיה בריאותית העומדת בפני עצמה - זהו סימפטום לגוף לא בריא. אדם שגופו שיצא מאיזון לעיתים תכופות יסבול גם מעודף משקל. לפיכך אני מעודדת אותכם להתמקד בראש וראשונה בהחזרת הגוף לאיזון ובשיפור בריאותכם. לא רק כי מטרה זו ראלית יותר ומספקת יותר - כתוצאת לוואי מכך גם בסופו של דבר יגיע אובדן המשקל המיוחל.
אל תתמקד בפעילות שמטרתה להביא לשיפור סיבולת לב-ריאה. (הליכה, ריצה, מדרגות וכו). פעילות של תרגילי גמישות, שיווי משקל שרירים וכוח עשויה להביא לתוצאות טובות יותר לטווח ארוך, תוך סיכוי מופחת למאמץ יתר ולפציעות ספורט.
התמקדו בהגברת סיבולת לאורך זמן: התחילו בפעילות קצרה ומתונה והגבירו אותה לאט לאט עם הזמן.
תקפידו תמיד לשמור על תנועה - גם בימים הקשים יותר אל תרבצו כל היום. עשו תרגילי פיזיוטרפיה, תלכו קצת מסביב לבית. פעילות עדינה ומתונה תביא לשיפור במצבכם.
שנו את אורח החיים שלכם: אכלו יותר מזונות לא מעובדים, תקפידו על שינה טובה כמה שאפשר, עשו מדיטציות ותרגילי נשימה ומצאו זמן לצחוק ולהרגעות. כל זאת יאפשר לכם להתמודד עם ימים קשים יותר.
היו טובים כלפי עצמכם: אל תהיו ביקורתיים מידי כלפי עצמכם. התמקדו בהשגים ובהצלחות שלכם ולאו דווקא בכשלונות שלכם. התייחסו לעצמכם כאל חבר טוב ויקר.
מקור הכתבה: https://fedupwithfatigue.com/exercising-with-fibromyalgia/